הכלה מאיסטנבול – טלנובלה חינוכית או שטחית? ומה הנשים שם מלמדות אותנו ?

הכלה מאיסטנבול היא סורייה, זמרת ליווי ונגנית כינור צעירה שחיה בדירה צנועה עם דודתה סנם שגידלה אותה לאחר שהתייתמה מהוריה בגיל צעיר בתאונת דרכים.
פארוק בוראן פגש בסורייה במקרה בבית קפה, כשהוא שכח את ארנקו, סורייה שילמה על הקפה בטבעיות כדבר שקורה בשגרה, ומהמפגש הראשון נרקם ביניהם סיפור אהבה.
משפחת בוראן משפחה עשירה ומיוחסת בעיר בורסה. המשפחה מונה – אם- אסמה ולה ארבעה בנים- פארוק, פיקרט, אוסמן ומוראט. האב- פבזי נפטר.
האם אסמה שולטת בבנייה ביד חזקה כשכבוד המשפחה הוא בראש מעייניה. היא מתנהגת ומחנכת לפי מנהגי המסורת הטורקית במשפחות המיוחסות. הנישואים הם נישואי תועלת ורק בין משפחות מיוחסות לפי בחירת ההורים, ולא בחירת בן זוג לפי בחירת הלב.

על פניו, עוד טלנובלה, עם סיפור אהבה בלתי אפשרי בין- בן עשירים ממשפחה מיוחסת לאישה ממעד סוציו אקונומי נמוך עם התנגדות נחרצת של האם (טלנובלה קלאסית סטייל "בובה פראית"- בין העשירים למשרתת).
אבל- בשונה מכל הטלנובלות עם סיפור האהבה הבלתי אפשרי קורע הלב- הכלה מאיסטנבול מתחת לפני השטח, מחנכת אותנו (ובעיקר את החברה הטורקית המסורתית), על חיי החברה המודרניים, נשים חזקות ועצמאיות, על הכוח שיש בתוכנו, על כך שאסור לוותר, להילחם על מה שמגיע לנו וללכת עם הלב….

ננתח את הדמויות מתחת לפני השטח ומה הן באות ללמד אותנו?
נתחיל עם הנשים בסדרה-

סורייה היא "הכלה מאיסטנבול"- הדמות הראשית. כביכול- האישה שבאה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר משל בעלה, אבל אישה חזקה, עצמאית, מלומדת, חכמה עם אינטילגנציה רגשית גבוהה. סורייה, גם אחרי נישואיה לגבר עשיר, ברמה כזאת שהיא לא צריכה לעבוד אפילו לא עוד יום אחד בחייה, ויכול לספק את כל צרכיה ביד רחבה, מקימה בית-ספר למוזיקה, יוצאת לעבודה בתור מורה בבית-הספר ומתפרנסת.
אז מה היא באה ללמד אותנו? סורייה באה ללמד אותנו על הצורך וההכרחיות של להיות אישה חזקה, עצמאית ולא נתמכת בגבר (כן, גם אם הוא מאוד מאוד עשיר). היא לא זקוקה לו מבחינה כלכלית, היא נמצאת שם בגלל האהבה, וביום שלא יהיה לה טוב, היא תוכל לקום ולעזוב.

האם במשפחת בוראן. קוראים לה סולטאנית, וכשמה היא שולטת בבית משפחת בוראן כמלכה האם. הדמות הרעה והשתלטנית ההכרחית בכל טלנובלה משובחת ובכל סיפור סינדרלה.
אסמה תמיד התנהגה לפי הכללים המסורתיים. הפחד מבושה וריכולים על משפחתה מנהל אותה. היא עצמה ויתרה על אהבת נעוריה והתחתנה עם פבזי בוראן – לפי בחירת אביה. לאחר פטירתו של בעלה היא ניהלה את ילדיה, ובחרה עבורם הכל. ילדיה נשענו עליה ונהנו מתמיכתה הרבה בעל בעיותיהם וצרותיהם, אבל לתמיכה הזאת יש מחיר- שליטה בחייהם. אסמה עטתה על עצמה מסכות רבות במשך השנים, תמיד התנהגה וחינכה להתנהג לפי הכללים המסורתיים. זה מאוד חשוב לה. אבל בסופו של יום, היא מגיעה למסקנה שמפעל החיים שבנתה – שהתבסס על התנהגות רק לפי כללים ודחיית רצונות אמיתיים, אנושיים –התפוצץ לה בפרצוף. בייחוד ברגע בו אהבת נעוריה הופיע בפניה פתאום והדליקה בתוכה את ניצוץ האהבה. ברגע שהסכימה להכניס אהבה לחייה בגילה בהיותה אלמנה, בניגוד לכללים המסורתיים- (לפיהם אלמנות בדרך כלל נשארות לבדן ובוכות על אובדן בעליהן ), ילדיה החלו לאט לאט לנפץ גם הם את הכללים המסורתיים ולחיות לפי רצונם האמיתי.
אז מה היא באה ללמד אותנו? לחיות ולהתנהג לפי "כללים", בנורמה, בתלם, לכאורה – מחזק אותנו כלפי חוץ, "הכל נורמאלי". אנשים מבחוץ יכולים להעריץ אותנו, לרצות להיות כמונו. אבל כלפי פנים- ממית את הלב שלנו , גורם לנו לחיות בתוך כלוב וכובל אותנו בשלשלות שאנחנו כרכנו סביב עצמנו. בסופו של יום- אם אסמה, שהקימה מפעל חיים של "לחיות לפי הכללים", בסוף שוברת אותם- מעיד על כך שכל אחד מאיתנו יכול לשבור את הכללים ולחיות לפי רצון הלב האמיתי ולא כמו איך שהחברה מצפה מאיתנו….

בת יחידה למשפחה מיוחסת בבורסה. גדלה עם הבטחה להיות כלה בבית משפחת בוראן (שמיוחסת יותר). הבטיחו לה להינשא לבן הבכור, פארוק, והיא תלתה את תקוותה וכיוונה את ליבה להתאהב בו. כשהיא מגלה שהוא נישא לסורייה, ליבה נשבר. אבל רצונה להיות כלה במשפחת בוראן, חזק מהכל- והיא נישאה לבן השני במשפחה- פיקרט שסובל מרגשי נחיתות (ניתוח עליו בכתבה הבאה). פיקרט מאוהב באיפק, אבל היא לא אוהבת אותו וזה ניכר.
לאחר הלידה, איפק סובלת מדיכאון אחרי לידה, וכשהיא מתאוששת, פיקרט התאהב באישה אחרת, שנותנת לו יחס טוב ודואגת לו. פיקרט מבקש להתגרש מאיפק, וכשהיא מבינה שזה רציני, מאוחר מידיי והיא מנסה להילחם בהחזרת בעלה לחיקה בתככים ומזימות.
מה היא באה ללמד אותנו? איפק היא כביכול הדמות הרעה, המפונקת , שרגילה לקבל מה שהיא רוצה בין אם בטוב ובין אם ברע. מתחת לפני השטח – ניתן לראות שרע לה. אדם שעושה רע- רע לו. אין ספק שהיא לא מאושרת. גם כאשר הגשימה את רצונה להיות כלה במשפחת בוראן, כשאין אהבה בליבך- את סובלת ולא מאושרת, ומחפשת לאמלל את כולם. החשיבות הגדולה של איפק בעייני היא העלאת המודעת לדיכאון אחרי לידה והתמיכה הגדולה שאישה צריכה וזקוקה לאחר הלידה. דבר נוסף, זה – שדברים לא הולכים במזימות ותככים. רק אהבה יכולה לנצח, ואיפק כאן כדי להזכיר לנו שאנחנו מעריכים משהו רק כשאנחנו מאבדים אותו…

חברתה הטובה של סורייה הדמות הראשית. היא פותחת עם סורייה את בית-הספר למוזיקה ונישאת לאדם בוראן. (אחיו למחצה של פארוק). דילארה היא אישה חזקה מבחוץ, יפה, מוכשרת ואינטילגנטית שאף אחד לא יודע ולא יכול לדמיין שבתוך כותלי ביתה, חווה אלימות פיזית מבעלה המכה. דילארה לא מספרת לאף אחד, גם לא לחברתה הטובה סורייה על האלימות, אבל לבסוף מחליטה לעשות מעשה- ושולחת את בעלה לטיפול פסיכיאטרי.
מה דילארה באה ללמד אותנו? אלימות בין בני-זוג לצערנו, לא פעם קורה במשפחות הכי טובות. גם לנשים חזקות ועצמאיות שאף אחד לא יכול להאמין ולדמיין שזה מה שהן עוברות בביתם. אסור לשתוק. יש לעשות מעשה, ולכל הפחות, אם לא נפרדים, יש לשלוח את הבן זוג האלים לטיפול כדי לחזור להיות בני זוג ולצאת ממעגל האלימות.
הפסיכיאטרית של אדם בוראן, גם היא דמות שמלמדת הרבה על נפש האדם. כדי לאהוב, ושתהיה אהבה בליבך, אתה צריך קודם כל לאהוב את עצמך- היא מזכירה לו– אבל זה בכתבה נפרדת….

הדודה שמגדלת את סורייה שהתייתמה מהוריה. סנם היא ה"הרווקה הזקנה", דמות קצת מוזרה. יש לה מעין טירוף בעיניים ורואים שעבר עליה הרבה בחיים. בסופו של יום, סנם מתאהבת באקיף- עובד בחברה של "בוראן טורס", נכנסת להריון ונראה שחייה מסתדרים לטובה.
אז מה סנם באה ללמד אותנו? גם אם עשינו טעויות בעבר, לכולנו מגיעה הזדמנות שנייה. לכולם מגיע להיות מאושרים ולהגשים את עצמם בכל גיל ואהבה יכולה להגיע בכל זמן ובכל מקום אם רק ניפתח אליה.

זהו. סיימנו לנתח את הדמויות הנשיות הראשיות בטלנובלה "הכלה מאיסטנבול".
בכתבה הבאה- ננתח את הגברים.. ונענה על השאלה- אז הכלה מאיסטנבול טלנובלה חינוכית או שטחית??
רוצים לדעת על עוד דמויות ומה הן באות ללמד אותנו??
תכתבו בתגובות ונשתדל לענות לבקשתכם…

כתבות נוספות על הכלה מאיסטנבול:
10 עובדות שאולי ידעתם (ואולי לא) על הכלה מאיסטנבול
הכלה מאיסטנבול- 4 הבנים בהשוואה להגדה של פסח